סוף על הקטינו

הופעתי עם "סוף על הקטינו" במקלט לנשים נפגעות אלימות מול מנהלות, מטפלים ודיירות. התגובות היו חזקות ובתום ההצגה אם-הבית של המקלט אמרה ש"ההצגה הייתה טובה יותר מטיפול".

אחרי הופעות מול מטפלים, הם אומרים שעכשיו הם מבינים טוב יותר את הצד של המטופל. אחרי הופעות מול בני נוער, ישנם כאלה המתוודים בעיניים דומעות ש״זה בדיוק מה שקורה בבית שלי״.

בימי משבר הקורונה, כאשר עולם האמנות והתרבות במשבר שלא היה כמוהו ונשמעים קולות המפקפקפים בנחיצותו, אני יכולה להגיד בביטחון ומניסיון אישי שלתרבות ולאמנות יש כוח לרפא ולעזור לחברה. יצרתי ושיחקתי בהצגות רבות בחיי, אבל זו הצגה שהיא חובה לכל בית ספר, לכל פסיכולוג/ית עו"ס/ית ומטפל/ת, לכל מי שעוסק באלימות במשפחה ובזוגיות אלימה. ההצגה והדיון שאחריה הם חובה לכל ראש/ת עיר, לכל מנהל/ת בי"ס, לכל מפקד/ת בשירות בתי הסוהר או במשטרה, ולכל מי שעובדת או מתגוררת במקלט לנשים מוכות, כי היא נותנת כוח, מרפאה ונותנת כלים. יעידו על כך הדמעות והוידויים שאני שומעת בסיום כל הצגה ובמיוחד מילותיה של אישה אחת שכתבה לי "עכשיו יש לי תקוה וכוחות להמשיך".

לאחר שהבמאית ואני הופענו עם ההצגה בכל רחבי הארץ, אני יכולה לומר בלב שלם שההצגה פשוט מצילה נפשות ואני רוצה שתגיע לכמה שיותר נשים, בני נוער, מטפלים, אנשי משטרה, גברים וגברים הנוהגים באלימות. כי על מנת לרפא את החברה שלנו צריך לטפל לא רק בצד הנתקף אלא גם גם בצד התוקף. זו היא השליחות שלי ואני מקווה להגיע, לתקן, להציל, לרפא ולעזור לכמה שיותר נפגעי ונפגעות אלימות ולכמה שיותר גברים המשתמשים באלימות.